הכל על הרובר רוזלינד פרנקלין, חלק מתוכנית ExoMars

סוכנות החלל האירופית (ESA) להוטה לשלוח את החללית שלה רוזלינד פרנקלין למאדים הרובר הוא חלק בלתי נפרד מהתוכנית ExoMars.

כאשר סוכנות החלל האירופית (ESA) הכריזה רשמית על יצירת הרובר רוזלינד פרנקלין שלה ב-2019, איש לא ציפה שהוא יוכל להגיע למאדים לא לפני 2028. באופן מוזר, שינוי התוכניות קשור למלחמה של רוסיה נגד אוקראינה.

חלק מתוכנית ExoMars הושעה לא בגלל בעיות טכניות שהתרחשו בשלב מוקדם, אלא בגלל המלחמה הכוללת של רוסיה נגד אוקראינה. מהנדסי ESA התקשו בעבר להתקין מצנחים כדי להאט את הרובר במשקל 300 ק"ג פלוס במהלך הנחיתה על מאדים, והיו בעיות עם הפאנלים הסולאריים והכבלים שפועלים כהלכה, אך בעיות אלו נפתרו לפני תחילת המלחמה. הבעיה העיקרית הייתה שסוכנות החלל האירופית שיתפה פעולה עם סוכנות החלל הרוסית Roskosmos בתוכנית זו.

מעניין גם: אלפא קנטאורי: כל מה שאסטרונומים יודעים

בקצרה על הרובר רוזלינד פרנקלין

הרובר נקרא על שם רוזלינד פרנקלין, כימאית וקריסטלוגרפית מצטיינת במאה ה-2, שעבודתה הייתה מכרעת לגילוי ה-DNA וה-RNA. השם הזה מתאים מאוד למשימה שתחפש עדויות לחיים על מאדים. בין שאר המכשירים, רוזלינד פרנקלין תישא את Mars Organics Molecular Analyzer עבור חיפושים ואפיון רגישים ביותר של אורגניות פני השטח. הרובר יצויד גם בציוד לקידוח עמוק לעומקים של עד 6 מ' (XNUMX רגל).

הרובר והנחתת שילוו אותו אינם הניסיונות הראשונים של ESA לטוס למאדים. הם מהווים את השלב השני של משימת ExoMars, שהחלה עם Trace Gas Orbiter, ששוגר ב-2016 ועדיין פועל על מאדים.

קרא גם: משימות חלל מאוישות: מדוע החזרה לכדור הארץ עדיין מהווה בעיה?

הרובר של רוזלינד פרנקלין הוא החלק השני של תוכנית ExoMars

המרכיב הראשון של תוכנית ExoMars הוא Trace Gas Orbiter (TGO), שנחת על הכוכב האדום ב-2016. משימה זו, החוקרת את התהליכים המתרחשים באטמוספירה של מאדים, עדיין נמשכת וזוכה להצלחה רבה. לסוכנות החלל האירופית (ESA) היה מזל עם מסלולים. מארס אקספרס נשלחה למאדים בשנת 2003, ומספקת תמונות דו-ממדיות ותלת-ממדיות מדהימות של כוכב הלכת כבר יותר משני עשורים. באוקטובר 2 היא עשתה את המהפכה ה-3 שלה סביב כדור הארץ.

השיגור של הרובר רוזלינד פרנקלין חשוב מאוד למדענים ומהנדסים של נאס"א. אחרי הכל, מודול הנחיתה הקודם ביגל, שליווה את המארס אקספרס, ומכשיר ה-Schiaparelli, שהיה בדרכו מ-TGO, התרסקו על פני כדור הארץ. הצלחתה של רוזלינד פרנקלין כנראה תמחק את כל הכישלונות הקודמים מהזיכרון.

בתחילה, הרובר רוזלינד פרנקלין, שהיה בעבר פיתוח משותף של ESA ו-Roscosmos, היה אמור להיות משוגר כבר ב-2020, אך ארבעה חודשים לפני תאריך זה, השיגור נדחה ל-2022. וכאשר חלון ההעברות הבא התקרב לשיגור, פרצה מלחמה באוקראינה.

2022 - ESA מפסיקה את החוזה עם "רוסקוסמוס"

כמה עשרות שעות לאחר תחילת המלחמה, בפברואר 2022, החליטה ESA להפסיק את שיתוף הפעולה עם Roscosmos. ביולי 2022 הוכרז רשמית על סיום החוזה, מה שאיפשר להשיק את המשימה בזמן הקרוב.

החלטה זו - לוגיסטית ומדעית - התבררה ככואבת מאוד עבור פרויקט הרוברים של רוזלינד פרנקלין, שהיה בפיתוח במשך 12 שנים. כיום ניתן לשאול האם הגופים המחליטים פעלו נכון. ישנם חשדות, המבוססים על התכתבות שהודלפה בתוך ESA ברגע קריטי, שהמלחמה הייתה רק זרז, לא הסיבה העיקרית, להפסקה בשיתוף הפעולה עם Roscosmos.

נאס"א, בתורה, לא הפסיקה את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הרוסית על תחנת החלל הבינלאומית. עם זאת, צריך לזכור שמכשירי העגינה כבר הושקו - "סויוז" ו"פרוגרס" טסו וטסים, וחלק נכבד מהתחנה מורכב ממודולים רוסיים.

הרובר רוזלינד פרנקלין עדיין לא הגיע לקוסמודרום בייקונור בפברואר 2022, וההרכבה הסופית של משטח השיגור לא החלה, למרות שזה באמת היה צריך לקרות. אולי אז גורלו של הרובר האירופי היה שונה לחלוטין. שאלה נוספת היא מה יהיה גורלו.

מעניין לציין כי ESA בנתה לא רק את הרובר רוזלינד פרנקלין, אלא גם את ההעתק שלה Amalia כדי לבדוק את הפלטפורמה. לרוברים של נאס"א יש לעתים קרובות מבנים תאומים דומים.

מעניין גם: תעלומות הקוסמוס, שעדיין איננו יודעים את התשובות להן

מה הפסידה ESA כתוצאה מהתקפת רוסיה על אוקראינה?

"רוסקוסמוס" היה צריך לספק את רקטת הפרוטון לתוכנית, כמו גם את מודול הנחיתה של קוזאצ'וק - כפלטפורמה נייחת למחקר אטמוספרי. הרובר של ESA מסוגל לפעול באופן עצמאי על פני מאדים, אך ללא נחתת, הוא לא יוכל להתחיל לחקור את כוכב הלכת. החלטה זו הייתה כואבת גם לסניף הפולני של SENER, שהכין את האלמנט שאמור להבטיח את טעינת הסוללות של הרובר לאחר הנחיתה, ולאחר מכן נפרד מהרובר כשהוא מתחיל לחקור את פני השטח בעצמו. זהו רכיב שחייב לעבוד גם עם חומרת ESA וגם עם זה המשמש בנחתת.

למצוא רקטה חלופית זה לא קל, אבל זה אפשרי. אבל הנחתת חייבת להיבנות מאפס, וזה דורש לפחות 3-4 שנים של עבודה אינטנסיבית. אז הרובר המוגמר של רוזלינד פרנקלין הוכנס לאחסון בהמתנה לחדשות, והעבודה על הפרויקט עצמו הושעתה.

כתוצאה מכך, ESA נאלצה לא רק לבטל את השקת הרובר, שתוכננה לסתיו 2022, אלא גם לבדוק את האפשרויות שלו. נאס"א, שהייתה מעורבת במקור במשימת ExoMars, פרשה בשנת 2012, אך עשויה כעת להיכנס שוב כדי לעזור למשימה להתקדם. הסוכנות האמריקאית ביקשה 30 מיליון דולר כדי לתמוך במשימה בשנת הכספים 2024, אך סוכנויות עדיין מחשבות עלויות ארוכות טווח.

קרא גם: התבוננות בכוכב האדום: היסטוריה של אשליות מאדים

2024 - ESA ממשיכה בעבודה על פרויקט הרוברים של ExoMars

למשימת הרובר של רוזלינד פרנקלין יש אזור נחיתה ייעודי מאז 2018. מישור זה הוא אוקסיה פלאנום, שריד לתקופה רטובה בהיסטוריה של מאדים, עשיר במינרלי חימר.

המפה הגיאולוגית המדויקת ביותר של הכוכב האדום מסייעת בתכנון המשימה. הוא נוצר במהלך ארבע השנים האחרונות בהתבסס על נתונים מהרובר TGO של ESA והתחנה הרב-תכליתית הבין-כוכבית האוטומטית של NASA Mars Reconnaissance Orbiter.

כעת, כש-ESA יודעת בדיוק לאן מועדות פניה של פרויקט הרוברים של רוזלינד פרנקלין, יש צורך בתמריץ אחד נוסף - גיוס כספים לחברה שתעשה את מה שהיה פעם תפקידם של הרוסים. ב-9 באפריל 2024 הודיעה סוכנות החלל האירופית (ESA) כי החליטה להקצות 500 מיליון יורו להשלמת פרויקט הרוברים. המשימה של הכנת מודול הנחיתה תתבצע על ידי צוות בראשות הקונסורציום האירופי Thales Alenia Space. גם נחתת תיבנה כדי להעביר את רוזלינד פרנקלין לפני השטח של מאדים.

ESA מקווה שנאס"א תספק רכיבי מנוע שיעזרו לנחתת להגיע לפני השטח של מאדים, ונאס"א אמרה שהיא מוכנה לעזור.

"האתגר הגדול ביותר הוא לוודא שנוכל לקבל ולשלב את האלמנטים שמגיעים מהםі ארה"ב, לתוך הגשושית מהר מספיק כדי להיות מסוגל לבדוק כראוי את החללית כולה. יש רכיבים חדשים שעלינו ללמוד לעבוד איתם ולוקח זמן לשלוט בהם ולוודא שהתוכנה, האוויוניקה והאלמנטים עובדים כמו שצריך"., - אומרים ESA.

עד לאישור המימון, נאס"א תספק שירותי שיגור ומחממי רדיואיזוטופים הדרושים לשמירה על חום החללית במהלך לילות מאדים קרים. בינתיים, הזרמה של 500 מיליון אירו (540 מיליון דולר) ממועצת השרים הממשלתית של ESA תמשיך את הפרויקט בשלוש השנים הבאות.

עם זאת, קיים סיכון שעיכובים עלולים לעלות ביוקר במובן אחר: דוגמה מצוינת היא משימת גלילאו לצדק, שאותה נאלצה נאס"א לדחות בשלוש שנים. כתוצאה מאחסון ממושך, האנטנה הראשית של החללית סירבה להיפתח במלואה לאחר השיגור, והגבילה את כמות הנתונים שהיא יכולה לשלוח הביתה. הגישה היצירתית של מדענים הצילה את המשימה. הזמן יגיד אם העיכובים ב-ExoMars ישפיעו על משימתו של הרובר.

אבל ב-ESA מקווים שסוכנות החלל האמריקאית עדיין תספק לפרויקט מחממי פלוטוניום מיוחדים, הנחוצים לטיסה עם מנועים התומכים בלימה אווירודינמית, וגם תבטיח את שיגור הרקטה (עדיין לא התקבלה ההחלטה) עם מכשיר מפלורידה. תחילת המשימה הפעם מתוכננת לרבעון הרביעי של 2028. חלון השיגור יספק טיול של שנתיים למאדים עם נחיתה ב-2030. הנחיתה על הכוכב האדום היא משהו שמדאיג צופים רבים בתוכנית ExoMars, שכן ESA כבר ניסתה פעמיים, בשתי הפעמים ללא הועיל.

קרא גם: מי הם ביוהאקרים ולמה הם מציפים את עצמם מרצונם?

מדוע הרובר של ESA הוא עדיין פרויקט חשוב מאוד

כל משימת מאדים היא עדיין הראשונה מסוגה. כאשר הרובר רוזלינד פרנקלין יתחיל את דרכו, הוא יהיה חלק מפרויקט ESA בן יותר משני עשורים. לכן, פרויקט זה עשוי להיראות מיושן, אך יש לזכור שפריצות דרך בטכנולוגיות מחקר של מערכת השמש אינן מתרחשות לעתים קרובות.

הבעיה של הרוברים היא פני השטח הלא ידידותיים של מאדים, כולל האדמה העדינה בה שוקעים הגלגלים וקשה להם להסתובב. כך, למשל, רובר הרוח של נאס"א (שפעל בין 2004 ל-2011) סיים את עבודתו על מאדים לאחר שנפל למלכודת חול. הוא לא הצליח לצאת ממנו ונתקע במצב שמנע ממנו לטעון את הסוללה. על ESA לשקול אפשרות כזו, וזו הסיבה שהרובר רוזלינד פרנקלין מצויד במערכת הנעה כפולה. כברירת מחדל, הוא מתגלגל על ​​שישה גלגלים, אך הם יכולים לשמש גם כרגליים. רובר שילך על פני מאדים חייב למצוא מוצא ממצבים קשים רבים.

רוזלינד פרנקלין, הרוברים הכבדים ביותר המונעים על ידי השמש, קטנה יותר מהרוברים הגדולים יותר של נאס"א Curiosity and Perseverance. למרות שגם Drill וגם Perseverance אספו דגימות אפילו עבור הדורות הבאים של חוקרים, הם מסוגלים לקדוח רק עד לעומק של 10 ס"מ.

בינתיים, רק הגעה לעומק של שני מטרים תאפשר לחקור את שכבות הקרקע, שבהן הקרינה הקוסמית אינה הרסנית כמו על פני מאדים. הרובר של ESA יוכל לקדוח לעומק כזה. זה יוצר הזדמנות לעשות את מה שאפילו משימת InSight המפורסמת לא הצליחה לעשות. ובגלל זה המשימה של רוזלינד פרנקלין נותרה מיוחדת, למרות שהיא כבר ותיקה בהמתנה לטוס למאדים.

אבל עצם העובדה שסוכנות החלל האירופית פועלת כדי להחזיר את משימת הרובר של רוזלינד פרנקלין למסלול אחרי שורה של בעיות אומרת ששום דבר לא יכול לעצור את האנושות מלחקור את מאדים. מאדים שקורץ, מרתק. לכן אנו מצפים להשקת משימת רוזלינד פרנקלין השאפתנית של ESA.

מעניין גם:

•  Тמחיקת מאדים: האם כוכב הלכת האדום יכול להפוך לכדור הארץ חדש?
• התמונה הראשונה מטלסקופ ג'יימס ווב היא שנה: כיצד היא שינתה את השקפתנו על היקום