השנה שעברה הייתה קשה, אבל לחובבי משחקי הווידאו לא היה על מה להתלונן: לא רק שיצאו מספר משחקים מצטיינים, אלא גם יצאו שתי קונסולות חדשות. היו אירועים! על רקע כל זה, 2021 עשויה להיראות רגועה ואפילו משעממת יותר. בזמן שכל העולם עסוק בניסיון לקנות סוף סוף את הקונסולות החמקמקות, מפתחים משחררים לאט לאט את האקסקלוסיביות הראשונות עליהן. עדיין אין מספיק מהם, פרסומים רבים בפרופיל גבוה נדחו עד 2022. בהקשר זה, באופן אובייקטיבי אנו יכולים לומר שזה לא היה כל כך מעניין. אבל בכל חודש משהו אכן הופיע, וזכיונות יוצאי דופן רבים שקיימים יותר מתריסר שנים נזכרו בעצמם שוב. אז בואו נזכור ביחד את כל הדברים הכי מעניינים שהיינו צריכים לשחק. כן, כן פספסנו משהו, אז אל תתלונן ששכחנו את פסיכונאוטים 2. לא שכחנו, פשוט לא היה לנו זמן! אז, המשחקים הטובים ביותר של 2021. נרדף!
קרא גם:
15. החיים הם מוזרים: צבעים אמיתיים (סיפון תשע)
למה: תחיית הסדרה הפופולרית
אולי "תחייה" היא מילה גדולה, אבל קשה שלא לשים לב לירידה בעניין בסדרת Life Is Strange, שסרטי ההמשך והספין-אוף שלה הפסיקו לעורר התרגשות. זה השתנה עם יציאתו של True Colors - חלק חדש הפעם מהאולפן האמריקאי Deck Nine.
החידוש מתהדר לא רק בתמונה טובה יותר, אלא גם בסיפור ממש מעניין עם תסריט נעים ואנסמבל דמויות מעניין. משחק טוב, מוזיקה מעולה ועלילה טובה - יש כאן הרבה מה לשבח.
קרא גם: Life Is Strange: True Colors סקירת - האם המקור סוף סוף התעלה?
14. Resident Evil Village (Capcom)
למה: הסדרה מסתדרת עם הזמן
Resident Evil משתנה תוך שהוא נשאר נאמן לעצמו. במקרה של Resident Evil Village, הוא הצליח למשוך את תשומת הלב של מספר עצום של שחקנים ולהיכנס מחדש למיינסטרים. קודם כל, בזכות הדמויות הכריזמטיות והתפאורה המעניינת.
מעטים יתווכחו עם העובדה שאי אפשר לקחת את האווירה בכפר Resident Evil, אבל האם זה כל כך מפחיד? היו הרבה ויכוחים בנושא זה באינטרנט, ולכל אחד הייתה דעה משלו. אבל דבר אחד בטוח: הסדרה עומדת בזמנים ומציעה את הקמפיין המהיר ביותר. אולי היא איבדה משהו. עם זאת, למעריצים אין על מה להתלונן: אוהבי הקלאסיקה מקבלים רימייקים.
קרא גם: ביקורת Resident Evil Village - נורא טוב
13. ביומוטנט (ניסוי 101)
בשביל מה: אופטימיות בלתי ניתנת לכיבוי
מושמץ על ידי כמעט כולם, Biomutant הפך לאחד המשחקים השנויים במחלוקת השנה. יצירה זו של סטודיו קטן הועברה מספר פעמים, ועד הסוף היה קשה להבין במה מדובר. אבל השחרור לא עזר לה לחשוף את עצמה מצד חדש - מבקרים שנתקלו בקשיים טכניים ובמשחקיות לא שגרתית עיקמו את האף וכינו אותה כישלון. אולי לחינם.
ביומוטנט הוא ניסיון נועז לספר סיפור מעניין בעולם עשיר בתוכן. היא לא מנסה לחקות אחרים ועושה הכל בדרך שלה, וכתוצאה מכך משהו מאוד מסוגנן, נאיבי ומרגש. כמה משחקים אחרים ימלאו אותך באופטימיות עם קורט חוכמה מזרחית. אולי כדאי לתת לה הזדמנות.
קרא גם: סקירה של Biomutant - Yin, Yang, Skyrim
12. Metroid Dread (מרקוריSteam)
למה: נאמנות למסורות
לסדרת Metroid יש הרבה כבוד, אבל יש מעט מאוד משחקים חדשים שיוצאים. הסיבה היא מכירות נמוכות באופן מסורתי. זה השתנה רק עם שחרורו של Metroid Dread בקונסולת ה-Nintendo Switch הסופר פופולרית. כאן, החלק החדש של היריות הדו-מימדי על מפלצות חייזרים שבר את כל השיאים ואף היה מועמד למשחק השנה.
מצד אחד, מדובר בנציג כמעט אידיאלי של תת הז'אנר "מטרורידינג". מפה מלאה בסודות, משחקיות מורכבת אך כנה ופקדים מושלמים מבדילה את Metroid Dread מרבים מעמיתיו, אך אמביציה לא מספקת וממשק בעייתי מונעים ממנה לעלות גבוה יותר בדירוג שלנו.
קרא גם: סקירת Metroid Dread - הצד המגודל של נינטנדו
11. Kena: Bridge of Spirits (Ember Lab)
למה: הופעת בכורה טובה מאוד מאולפן חדש
אתה כנראה לא מכיר את Ember Lab, ויש לזה הסבר - זה רק מתחיל. בתחילה, Kena: Bridge of Spirits הופיע כאחד מהפרויקטים הרבים שמקדמים את ה-PS5, אבל הוא לא הלך לאיבוד בים האחרים, אבל הצליח להפוך ללהיט אמיתי ולאחד הפרסומים המבריקים בסתיו הזה.
יש בו הרבה מה לאהוב: ויזואליות מדהימות שאפילו לא הייתם מצפים מאולפן אינדי, משחק פשוט אך מלוטש, ופשוט המון קסם. בנוסף, תמיד נחמד לראות איך מוציא לאור גדול משתף פעולה עם אולפן צנוע ועוזר לו לצאת לדרך.
קרא גם: Kena: Bridge of Spirits Review - משחק מדהים מאולפן קטנטן
10. It Takes Two (אולפני Hazelight)
בשביל מה: יצירת מופת קו-אופ מבית היוצר של A Way Out ו- Brothers: A Tale of Two Sons
אנחנו רגילים למשהו שונה לגמרי מ-EA, אבל לפעמים המוציא לאור יכול לרצות אותנו עם פרויקטים מקוריים כמו It Takes Two. המשחק של יוסף פארס המפורסם התאהב מיידית בקהל והפך לאחת מהגרסאות השיתופיות הטובות ביותר של השנה האחרונה. קודם כל, הוא מובחן ביצירתיות האינסופית של היוצרים שפיתחו הרפתקה שבה אין רמה דומה לאחרת.
אולי הדבר היחיד שאפשר להצביע עליו הוא העלילה, שעוררה שאלות רבות במערכת שלנו. אבל מבחינת משחקיות, יש מעט מה שמשתווה ל-It Takes Two, וזה לא מפתיע שהוא קיבל יותר ממועמדות אחת השנה.
קרא גם: It Takes Two Review - משחק נהדר עם פגם אחד
9. Disco Elysium: The Final Cut (ZA/UM)
בשביל מה: משחק נהדר מצא את קולו ויצא בכל הפלטפורמות שנותרו.
Disco Elysium הוא לא משחק חדש, אבל זה לא אומר שלא נחזור אליו שוב. עד 2021, מספר עצום של שחקנים לא יכלו לגעת ביצירת המופת האסטונית הזו בגלל מספר הפלטפורמות המצומצם, אבל עם Disco Elysium: The Final Cut, לא רק שהוא שוחרר בכל מה שאפשר, אלא שהמשחק גם זכה למספר שיפורים .
העיקרי שבהם הוא משחק קול, ואיזה קול! במקום לבצע מיקור חוץ של המשחק, האולפן עשה זאת בעצמו, וזה יצא טוב להפליא, ומוזיקאי הג'אז לנבל בראון יכול להיחשב בקלות לפתיחת השנה לצד ג'ייסון אי. קלי ו-Ozioma Okaga של Deathloop.
בנוסף, ה-RPG הנפלא הזה מפוצץ בדיאלוגים ומשימות חדשות. מהדורה זו יכלה לתפוס מקום ומעלה, אלמלא הבאגים המעצבנים שתוקנו רק על ידי מספר רב של תיקונים. אבל למרות זאת, אי אפשר שלא להזכיר את אחד ממשחקי ה-RPG הנרטיביים הטובים ביותר של השנים האחרונות.
קרא גם: Disco Elysium: The Final Cut Review - משחקי RPG אגדיים רק גדלו
8. Hitman 3 (IO Interactive)
למה: עדיין סימולטור הרוצחים הטוב ביותר
"היטמן" חי ו"היטמן" יחיה. למזלם של מעריצי הסדרה, היא בידיים טובות, ועם יציאתו של הפרק השלישי, IO Interactive השלימה את הטרילוגיה שלה בביטחון רב. מאסטרים ללא תחרות של מיקומים משוכללים וחידות קטלניות, החבר'ה האלה נתנו לנו אולי את המשחק הכי טוב בסדרה. הדבר היחיד שחסר לו הוא עלילה יותר קוהרנטית ואפילו יותר רמות.
זה לא עזר ש-Hitman 3 לא התחיל לכולם בהשקה. שחקנים רבים התלוננו על חוסר הלוקליזציה, שנעלם לאחר שהאולפן הפך לעצמאי לחלוטין.
Hitman 3 זכה להצלחה, וכעת מפתחיו עובדים קשה על העיבוד שלהם לסרטי ג'יימס בונד. האם זה עדיין יהיה.
קרא גם: ביקורת על Hitman 3 - סיכום מצוין אך צפוי לטרילוגיה
7. החזרה (Housemarque)
למה: אקשן נהדר וסדרה ויזואלית בלתי נשכחת
היה צפוי להרבה מ-Returnal. האקסקלוסיבי הרציני הראשון PlayStation 5 בשנת 2021 הבטיחו הצלחה או כישלון, ואנחנו עדיין תוהים איך זה יצא בעיני ההנהלה של Sony, אבל אנחנו יודעים בוודאות שמאוד אהבנו את זה.
Returnal היא יצירה חדשה מהאולפן שנתן לעולם Matterfall, Alienation ו-Resogun. הוא מספר על הרפתקאותיה של חוקרת החלל סלין ואסוס, שספינתה התרסקה על כוכב הלכת המסתורי אטרופוס. המשחק משלב אלמנטים של אימה פסיכולוגית ושבבי משחק כמו נוכלים. קשה לשחק, ובלי יכולת שמירה כל הזמן היית צריך להתחיל מההתחלה. אבל זה כבר ז'אנר.
קרא גם: סקירה חוזרת - כשאתה אוהב משחק והוא לא
6. Forza Horizon 5 (משחקי מגרש משחקים)
למה: יפה מאוד
Xbox אוהב זיכיונות. ואם לא לוקחים את Halo ו-Gears of War, אז Forza עצמו יכול להיחשב לעיקרי מבחינת חשיבות. תחת השם הזה, שתי סדרות של סימולטורים מרוצים מתקיימות במקביל - מציאותית ולא כך. ו-Forza Horizon הוא זה שתמיד מושך תשומת לב עצומה של הציבור.
כמו הפרקים הקודמים, Forza Horizon 5 ממשיך את הרעיון של מירוץ בעולם פתוח. הפעם, שחקנים מועברים למקסיקו שטופת השמש, ששונה באופן ניכר מבריטניה המעוננת והמושלגת מהחלק הרביעי. בחירת המיקום עוררה מחלוקת עזה, כי רבים קיוו ליפן לאחר הדלפות לא אמינות ברשת. אבל למרות זאת, המבקרים נשארו מרוצים מ-Forza Horizon 5.
Forza Horizon 5 באמת דומה לפרקים הקודמים במובנים רבים. עדיין יפה להפליא. כמו קודם, סט ענק של מכוניות. כמו קודם, עולם מפורט. וזהו הצד החזק והחלש של החידוש, שחוזר בכל דבר על הנוסחה של קודמיו, ולא מוסיף כמעט דבר משלו. ואם אתה אוהב את הנוסחה הזו, נהדר. אבל אם חיכיתם למשהו חדש...
ההישג העיקרי של Forza Horizon 5 הוא עד כמה הוא עובד על דורות ישן וחדשים של חומרה. מבחינה גרפית, זהו אחד המשחקים המרשימים ביותר ב-Xbox Series X. הבעיה העיקרית היחידה שלו הייתה רכיב מרובה המשתתפים - מעריצים רבים התאכזבו למצוא עולם ריק עם AI מפוקפק מאוד. זה עדיין בעיצומו, אבל אני בספק אם נשאר מנוי אחד של Game Pass שלא דגם את המהדורה המונומנטלית של Playground Games.
קרא גם: סקירת Forza Horizon 5 - עדיין הטובה בז'אנר, אבל האם לא הגיע הזמן לשינוי?
5. שומרי הגלקסיה של Marvel (Eidos-Montreal)
למה: אולי העיבוד הטוב ביותר לחוברת קומיקס בשנים האחרונות
שומרי הגלקסיה של מארוול הפכו להפתעה העיקרית של השנה. במובנים רבים, בשל ציפיות מוזלות מאוד: אחרי הכישלונות של השנה שעברה "נוקמים" השחקנים היו מאוד שליליים לגבי כל הפרויקטים ביקום מארוול, למעט "ספיידרמן", והטריילר הראשון הלא מוצלח של החידוש לא עזר.
למרבה המזל, לאחר שנתנו לו הזדמנות, מצאנו את שומרי הגלקסיה של Marvel כאחד המשחקים הטובים של השנה. אין רמז לתרבות הארגונית החמדנית של הנוקמים, אבל יש הרבה נשמה וסיפור מפתיע לטובה. פסקול נהדר, ויזואליה נהדרת ודמויות שקרובות מאוד לחומר המקור המקורי (אפילו מעוות על ידי שני סרטים עלילתיים) כל אלה הופכים את Guardians of the Galaxy למהדורה בולטת.
קרא גם: סקירה של שומרי הגלקסיה של מארוול - יפה להפליא ובעלת נשמה מפתיעה
4. הזעם של Bowser (Nintendo EPD)
למה: מבט חדש על אחד ממשחקי מריו הטובים ביותר אי פעם
אם Bowser's Fury היה גדול יותר, זה היה הרבה יותר קרוב לשורה הראשונה, אבל כפי שהתברר, זה לא משחק עצמאי, אלא DLC עבור Super Mario 3D World. באיזו תדירות יוצאות תוספות למשחקים בני שמונה שנים? הכל אפשרי עם נינטנדו, וכשהם היו צריכים למכור גרסה מחודשת לפלטפורמת ה-Wii U האייקונית שלהם, הם החליטו להוסיף פרק חדש לגמרי למהדורה המקורית. יצא מגניב.
Bowser's Fury לוקח הרבה מ-Super Mario 3D World, אבל מוסיף עוד יותר חופש. זהו עולם פתוח לחלוטין עם סודות משלו וקרבות בוס אפיים. אפשר אפילו לומר שזהו המשחק הכי מפחיד בסדרת מריו. בתור פלטפורמה, זה כמעט מושלם. כתוספת, אין מה להטיל דופי בה. וזה גם משחק מצוין לחברה, כי אפשר לשחק ביחד, אפילו במצב "עוזר".
קרא גם: סקירה של Super Mario 3D World + Bowser's Fury - שתי יצירות מופת בבקבוק אחד
3. Halo Infinite (343 תעשיות)
למה: הזיכיון האייקוני מעולם לא נראה כל כך טוב
לא מזמן, משחקים מ Microsoft, אבל ב-2021 זה משתנה. הכוחות של הענק האמריקאי מתחילים לאט אבל בטוח להוציא משחקי וידאו, ורבים מהם התגלו כלא היו הגונים, אלא הגונים עם קידומת "מאוד". זה חל גם על העבודה של 343 תעשיות, אולפן שפשוט עינה את Halo Infinite בשנים האחרונות.
סיפור הפיתוח של Halo Infinite אינו מיועד לבעלי לב חלש. התוכניות השתנו פעמים רבות, והמשחק שוכתב. פיטורים, שערוריות ודחיית תאריכי שחרור - המשחק עבר כל כך הרבה עד שרבים כבר היו בטוחים בכישלונו. והפיאסקו של השנה שעברה, כשהטריילר של המשחק אילץ את המוציא לאור לדחות אותו, רק אישר זאת, אבל... החששות היו לשווא. כמעט כל.
אולי נראה שליצור המשך לסדרה ארוכת שנים כמו Halo זה לא כל כך קשה: כל האלמנטים כבר מונחים, הציפיות ידועות, הנוסחה כתובה. אבל לא תמיד קל לרצות את המעריצים - במיוחד כשהם עדיין מחזיקים בעבודת האולפן המקורי כדוגמה. וכדי לרצות גם ותיקים וגם חדשים, 343 שילבו אלמנטים של החדש והישן, והציבו את Master Chief על מפה מוכרת מאוד מהפרק הראשון, אבל הפכו אותה לעולם פתוח, לראשונה בסדרה. ויצא... מגניב. כן, Horizon Zero Dawn רחוק, אבל סוף סוף ראינו את הזיכיון גדל. ובכן, העיקר - ירי - נשאר באותה רמה. מה שכן, לשחק בתור מאסטר צ'יף מעולם לא היה כל כך מגניב, וזה תקף גם לקמפיין הסיפור וגם למולטיפלייר, שדרך אגב, הפך לחופשי לגמרי בפעם הראשונה. אם יש לך Xbox, זו גרסה שאסור לפספס.
קרא גם: סקירה של Halo Infinite - תודה על שהיית
2. Deathloop (אולפני ארקן)
למה: עלילה מסקרנת ומשחקיות מוכחת מאסטרים של טבילת סים
במשך זמן רב אף אחד לא יכול היה להבין מה זה Deathloop. הפרויקט החדש של הסטודיו המצטיין Arkane, שהעניק לנו את יצירות המופת Dishonored ו-Prey, העלה יותר שאלות מתשובות. אולם המצב אינו חוזר כאן סטראנדינג מוות, כשקוג'ימה עצמו דלק את אווירת המסתורין, והמשווקים אשמים בכל, שדפקו לחלוטין את קמפיין הפרסום. למרות העובדה שהיו הרבה טריילרים חדשים - למעשה, הם הושמעו במשך שנה בכל אירועים משמעותיים יותר או פחות - לא היה בהם טעם.
כאשר Deathloop אכן יצא, מהר מאוד הבנו שזה לא בדיוק מה שזה נראה. זה לא יריות שמיועד להרבה משתמשים, אלא משחק סיפור במיטב מסורות האולפן, אבל עם התערבויות מעניינות מאוד של אלמנט הרשת. הסיפור של קולט תקוע בלופ זמן תקוע במוחי זמן רב הודות לעבודתו המצוינת של השחקן, ועולם הדת'לופ עצמו, עם סגנונו הייחודי ברוח שנות השישים, אינו דומה לשום דבר אחר. ובכן, והכי חשוב, המפתחים הצליחו להפוך את כל הז'אנר - שוב.
קרא גם: סקירת Deathloop - טירוף ממכר
1. Ratchet & Clank: Rift Apart (משחקי נדודי שינה)
למה: חלק חדש מושלם מבחינה טכנית ומקסים במיוחד בסדרה האלמותית
אני כבר שומע את הבכי הנזעמים של המגיבים, אבל אף אחד לא מונע ממך להכין רשימה משלך. באשר לנו, מכל המשחקים שיצא לנו לשחק, אף אחד לא השפיע יותר מאשר מהדורת הדגל של ה-PS5, שהבטיחה להראות מדוע כדאי לקנות קונסולה חדשה.
Ratchet & Clank: Rift Apart היה המשך של הזיכיון, שגילו אינו מחושב לפי העשור הראשון. מאז ה-PS2, היא עוררה השוואות לקריקטורות של פיקסאר, ולא משנה באיזו קונסולה היא שוחררה, היא תמיד הצליחה להרשים עם הגרפיקה והמשחקיות שלה.
במקרה של Ratchet & Clank: Rift Apart, המפתחים עמדו בפני משימה קשה לרצות את שני מעריצי הסדרה שהתעצבנו מהגרסה המחודשת של 2016, ולמשוך עולים חדשים. וגם - הם היו צריכים להוציא את המשחק הכי מרשים של השנה והבלעדי העיקרי Sony. והם עשו הכל.
Rift Apart ממשיך את סיפורם של הלומבקס Ratchet וחברתו הרובוטית Clank, שהסתיים עם יציאתו של Ratchet & Clank: Nexus. לאחר שנהנה ממנוחה ראויה, ראצ'ט מגלה שדוקטור נפריוס השנוא חזר. הפעם, לא רק הגלקסיה שלו הייתה תחת איום, אלא גם ממדים רבים. ולא רק מבחנים מסוכנים מחכים, אלא גם פגישה עם נציג מרוץ הלומבקס, שנעלם עוד לפני אירועי החלק הראשון.
Rift Apart מנצל עד תום את הברזל החדש. 60 פריימים לשנייה, מעקב אחר קרניים, טעינה מהירה של נכסים, פעמונים ושריקות חדשות של בקר ה-DualSense - כשמשחקים בו, אתה באמת מבין שהיה שינוי של דורות. אבל זה לא קשור רק לתחליבים: הקסם וההומור המובהק חזרו סוף סוף, ומעניין לצפות בהרפתקאותיהם של הגיבורים. לא יכולה להיות שאלה - Ratchet & Clank: Rift Apart אסור לפספס.
קרא גם: Ratchet & Clank: Rift Apart Review - רק מקום!
התייחסות מכובדת:
- סיפור העונות: חלוצות העיר הזית - מעריצי Stardew Valley וסימולטורי החיים היו מאוד מרוצים.
- פוקימון סנאפ חדש - מעריצי פוקימון רגילים לגרפיקה איומה. הכל מאוד נחמד כאן.
- מהדורה אגדית Mass Effect - מי לא אוהב אותי? בשנת 2021, בעלי פלטפורמות מודרניות יכלו סוף סוף לגעת בכל שלושת החלקים.
- כביש 96 - סרט דרך אינטראקטיבי מעניין.
- שיפוט אבוד - ההמשך נעשה טוב יותר בכל דבר.
- Animal Crossing New Horizons: Happy Home Paradise - DLC מעולה בנוסף לעדכון חינמי נהדר.
האכזבות העיקריות של השנה
- הקרב 2042 - ריק ולא ממש מוכן, Battlefield 2042 יצא מוקדם והפך לאכזבה העיקרית עבור חובבי היורים.
- נקרומונדה: אקדח שכור - יורה נהדר יצא במצב גולמי מאוד, ללא אופטימיזציה לחלוטין אפילו עבור הברזל החזק ביותר.
- פאתי - המשחק, לא חסר פוטנציאל, נהרג כבר בהתחלה בגלל הפעולה המכוערת של השרתים והפיגורים נוראיים. קורבן נוסף, לא הראשון ולא האחרון, של שחרור נמהר.
- הרס AllStars - משחק מרובה משתתפים מאוד מאוד עליז ובהיר לא קיבל תמיכה מתאימה וכעת הוא יותר מת מאשר חי.
