אני לא מרבה לסקור משחקים מרובי משתתפים בלבד מהסיבה שאני פשוט לא אוהב אותם. אין לי מה לומר עליהם - הם נראים מונוטוניים ומונוטוניים, עם טחינה מתמדת וחתירה אינסופית אחר דרגה חדשה. אבירות 2... אחר. זהו משחק שבו הרעילות הגלומה בריבוי משתתפים הולכת לאיבוד ברקע הפאנדום המיושן, ורק על זה צריך לחגוג.
מה זה אבירות 2? אלו הם קרבות מרובי משתתפים בסביבה מימי הביניים, שבה מעדיפים כלי נשק תגרה. זה מבדיל בצורה ניכרת את הכותרת מרוב המשחקים הדומים האחרים, שבהם העדפה ניתנת לרובים. הרעיון עצמו לא חדש - Chivalry: Medieval Warfare המקורי הופיע עוד ב-2012, ולפני כן אפשר גם להזכיר אביר ג'די מלחמת הכוכבים: האקדמיה לג'די.
המשימה העיקרית של המשחק היא לדכא את קרוביו For Honor ומורדהאו. והיא מצליחה בכך, בזכות נגישות רבה יותר ואווירה כללית. למרות התוכן הדפוק למדי, אין כאן אפילו שמץ של רצינות או קדרות - מצב הרוח הוא משהו כמו Totally Accurate Battle Simulator. וזה עוזר לה: הודות לגישה הקלילה שלה, אפילו מתחילים מרגישים בנוח ולא מפחדים להסתבך בקרבות עם יריב מנוסה. והיריב באמת מנוסה: לא רק שמישהו השקיע אלפי שעות בחלק הקודם, אלא שרבים הצליחו לרשום עשרות שעות בתקופת בטא אחת בלבד. אבל למרות זאת, אף אחד לא מרגיש כמו שלם, סליחה על המינוח, טיפש - איזון מוכשר אומר שגם טירון יכול לערוף ראשים של ותיק בשילוב נכון של נסיבות.
קרא גם: Necromunda: Hired Gun Review - מגניב בטירוף, אבל לא שווה קנייה
אחת הסיבות לכך שקל כל כך לאסוף את Chivalry 2 היא המדריך. הוא כאן נגיש וקצר ככל האפשר, אבל הוא מסביר בצורה מושלמת את כל היסודות של המשחק. והתהליך הזה בכלל לא פרימיטיבי כמו שזה נראה מהסרטונים - זה אולי נראה כמו "מכונת נפנוף" פשוטה בלי רעיון מיוחד, אבל הכל בדיוק הפוך: אולפני Torn Banner הצליחו להפוך את משחק הפעולה גם לקל ללמוד, אבל מחושב מספיק טוב לשחקנים רציניים תמיד היה יתרון בדו-קרב אחד על אחד.
אני לא אשקר: כרגע, אי אפשר לקרוא ל-Chivalry 2 עשיר במיוחד במצבים או בתוכן. יש כאן שלושה מצבים - deathmatch קלאסי, מפות עם משימות שונות וחינמיות לכולם, כאשר כל אחד נמצא עבור עצמו. אולי הדבר הכי מגניב זה להילחם על מפות עם משימות: אתה באמת מרגיש שאתה חלק מצבא ענק שאו תוקף או מגן על העיר. מי תוקף ואת מי? כאן תצטרכו לחפור בתפריטים, בוויקיפדיה ובדמיון שלכם. Chivalry 2 עצמו לא משקיע זמן רב בסיפור המשחק ומסביר בצורה גרועה מה מניע את שני הצדדים. עם זאת, מעריצים כבר מזמן מחוברים לצבא כזה או אחר ומפגינים מסירות קסומה ממש לכחול או אדום.
קרא גם: סקירת Outriders - הכל טוב, אבל שום דבר לא עובד
הבסיס למשחק הוא הסווינגר הישן והטוב אוֹר חרבות וסוגים אחרים של כלי נשק. המבחר עשיר, ואפשר גם להתאים אישית את הנשק הבסיסי וגם להרים אותו בשדה הקרב. יש גם כיתת קשתים שיכולה להפעיל קשת, אבל חוסר השריון שלה הופך אותה לפגיעה מאוד להתקפות.
החוזק העיקרי של Chivalry 2 הוא בפרטים. זה כבר מזמן לא רק מוד עבור Half Life, אלא משחק מן המניין עם תכונות ייחודיות משלו. המפות כאן משוכללות ומלאות פרטים, ושדה הקרב מאוד אינטראקטיבי עם אובייקטים שאפשר לקיים איתם אינטראקציה. אתה רואה אבן - קח אותה וזורק אותה על האויב מהחומה. אתה רואה את האש? הצית את החץ באש. רואים את העוף? קח אותה בידיים שלך. תראה... טוב, אתה מבין את הרעיון.
אני יודע למה אני אוהב את Chivalry 2 ולא אוהב את הרוב המכריע של משחקי מרובי משתתפים אחרים. הנגישות והפשטות לכאורה שלו מזכירים לי משחקים מילדותי, כאשר מרובי משתתפים עדיין עורר רגשות שונים. כשאתה מפסיד כאן, אתה לא רוצה לכעוס, כי ברוב המקרים זו אשמתך ורק שלך. המשחק נקי מאקראיות, וכל קרב הוא משחק סייף. לחיצה על כפתורים ללא מחשבה יכולה לעבוד, אבל תתחיל להיכנס לרשימות הטובות ביותר רק כאשר תפרגן, חוסם ומנחית את הצילומים הנכונים בזמן הנכון. אבל זה כיף לכולם - גם למי שכמוני, באופן כרוני, לא זוכר שילובי כפתורים.
לסכם את המיני-סיכום הראשון, אנחנו יכולים לסכם שמשחק Chivalry 2 הוא תענוג. אפילו על קונטרולר, גם למתחילים ללא כל ניסיון. המיני-סיכום השני נוגע להיבט הטכני.
המשחק הראשון של Torn Banner לא היה יפה במיוחד, צבוע בצבעי אפור קיא, אבל Chivalry 2 לא דומה לו. כאן זה נראה מיד: זהו משחק חדש ורענן המכוון לדור חדש של ברזל. הוא שומר על אווירת ההומור השחור של מונטי פייתון הודות לצבעים בהירים, משחק קול מצחיק וגאה נהדרת. הציטוט המפורסם "זה אבל שריטה" עולה מיד בראש, במיוחד כאשר הדמות שלך מנסה להשיב מלחמה לאחר איבוד זרוע.
ראשים, זרועות ואיברים אחרים עפים לכיוונים שונים, והתחושה של כל מכה מוצלחת הרבה יותר נעימה מאשר לאחר מכה מדויקת ביורה. עם זאת, אם אינך זקוק לכל זה, תוכל לכבות את הדם בהגדרות. אבל אני ממליץ לך לא לעשות את זה.
שיחקתי הלאה PS5, ומרוצה, באופן כללי, מהכל. המפתחים אפילו ניסו לקחת בחשבון את הפעמונים והשריקות של DualSense, והוסיפו תמיכה בטריגרים אדפטיביים ומשוב רטט מתקדם. שום דבר מרהיב, אבל עדיין נחמד - גם הוויזואליה היפה והחדה וגם התנהגות המשחקים מבדילים בבירור את גרסת ה-PS4 מהגרסה של הקונסולות העדכניות ביותר. בנוסף להכל, נתקלתי במינימום באגים - זה אפילו מוזר לדבר על חידוש רב משתתפים חדש ולא להתלונן על הגסות שלו. טיסה אחת היא כל מה שאני יכול להתלונן עליו. הכותר תומך במשחק חוצה פלטפורמות, שבזכותו שחקנים אחרים ממוקמים באופן מיידי.
אולי הבעיה העיקרית של Chivalry 2 היא הגודל שלו: אם תקדישו לו 10 שעות, תראו כל מה שאתם יכולים. אבל המחיר המשתלם וההבטחה "להכפיל את גודלו" של המשחק הודות לעדכונים בחינם מעוררים תקווה.
קרא גם: סקירת הרס אולסטארס - עמוק מהשלולית
פסק דין
אבירות 2 הוא משחק מהנה מאוד שלוקח משחקנים מקלעים ונותן להם חרבות וגרזנים. זהו חידוש מגוחך, מדמם ומרהיב, שבו הכל משמח - גם קרבות בקנה מידה גדול עם 64 שחקנים וגם דו-קרב אחד על אחד. אתה יכול למצוא פגם, אבל אתה לא רוצה - וזה אומר הכל.
