ככל הנראה, לכולם הייתה אותה תגובה להודעה שומרי הגלקסיה של מארוול. "אוי לא, עוד אחד." הפצע שנגרם בשנה שעברה עדיין לא החלים הנוקמים של מארוול, שתאוות הבצע המוחלטת שלו, המונוטוניות המקהה את המוח והמבנה שלו הפכו אותה בקלות לאחת המהדורות הגרועות של הדור, ועוד פרויקט Square Enix בהשראת הקומיקס של מארוול, אף אחד לא ציפה. אבל זה עדיין קרה. הפעם זה טופל על ידי Eidos-Montreal, הסטודיו שנתן לנו Deus Ex: Human Revolution, Deus Ex: Mankind Divided ו-Shadow of the Tomb Raider. וגנב 2014, אבל זה לא חשוב. האם החבר'ה האלה הצליחו להימנע מנפילה עם הפנים למטה בבוץ כשלקחו על עצמם רישיון כזה בפעם הראשונה? כך!
ללא ספק, שומרי הגלקסיה של מארוול היא אחת ההפתעות הנעימות ביותר של 2021. זה נובע הן מהפיאסקו הנ"ל של Crystal Dynamics, והן מהטריילרים הממוצעים למען האמת, שלא שכנעו אותנו שמשהו ראוי לתשומת לב יופק. הבדיחות היו חלשות, והגרפיקה, כמו תמיד, הייתה קשה לשפוט. אבל מיד היה ברור שהמוציאה לאור Square Enix לומדת מהטעויות שלה: המפתחים קודם כל הבהירו שלא מדובר ב"שירות משחק", אלא בגרסה לשחקן יחיד עם דגש על הסיפור. אין כאן מיקרוטרנזקציות או רמזים ל-DLC בלתי הולמים. אין תוכן חתוך ואין עסקאות בלעדיות. הכל בדרך הישנה - כמו שאידוס-מונטריאול אוהב, שיודעים לספר סיפור.
עלילה, כל כך הרבה עלילה
כמו רובם, אני מכיר את שומרי הגלקסיה בעיקר משני הסרטים של ג'יימס גאן. מאוד אהבתי את הסרטים, אבל אף פעם לא יצא לי להכיר קומיקס – אני לא מעריץ גדול של הפורמט הזה. אבל אני מכיר את הדמויות האלה. וכאן מופיעה הבעיה הפוטנציאלית הראשונה של חוסר עקביות בין התמונות של סרטים ומשחקי וידאו. אנחנו יודעים מה זה מאותו "הנוקמים", שלא השתמש בדימויים של שחקני קולנוע שהאדירו את הדמויות, וכתוצאה מכך נוצר סוג של דיסוננס, כשהדמות נראית מוכרת, אבל הפנים "לא אותו הדבר". למען האמת, באותו משחק הבעיה הזו הייתה כל כך רצינית עד שקשה להבין את העלילה. ובכן, אין דבר כזה כאן! אני לא יודע על מה מדובר. אולי עם העובדה שרוב הגיבורים הם בכלל לא אנשים, אלא כל מיני חיות זר. אולי עם העובדה שהעיצובים מאוד "קולנועיים". או אולי עבודת התסריטאים נעשתה כל כך טוב שמשחק הווידאו החל להיתפס כהמשך הגיוני של הסרטים.
כך או כך, הם "השומרים" כפי שאנו מכירים אותם. סוף סוף הם התאוששו מההשלכות של מלחמה בין-גלקטית עקובת מדם, ועכשיו המטרה שלהם היא לוודא שכולם יודעים על "שומרי הגלקסיה" והם סוף סוף יכולים להרוויח קצת כסף מיותר. החברה המנומרת מבלה את רוב זמנה במריבות ובצעקות עד שהיא מוצאת את עצמה באזור ההסגר, שכמו ה-Zone מפיקניק בצד (השוואה בלתי צפויה בחומר מסוג זה!), הוא סוג של מזבלה לחפצים מסתוריים. ומקום לחיות בו יצורים מסוכנים. כאן מתחילה הרפתקה חדשה עבור פיטר קוויל והחברה.
קרא גם: סקירת הנוקמים של מארוול - "נוקמים" בהגנה על הקפיטליזם
רחוק מתמיד, אני אפילו לוקח את תיאור העלילה, שברוב המשחקים תופס מקום אחורי. אבל במקרה של שומרי הגלקסיה של מארוול, דיאלוגים וטוויסטים בעלילה מספיקים לכמה משחקים. העניבה עצמה אופיינית לקומיקס, עם אויב אדיר חדש מוכן להכניע את כל תושבי הגלקסיה, אלוהויות עתיקות וכל מיני חפצים מסתוריים. זו בדיוק אותה קומדיית אקשן כמו שני הסרטים, אבל עם חלק נכבד של רגעים דרמטיים, שכלל לא ציפיתי להם. נראה שהתסריט מנסה גם לחקות את העיבוד הקולנועי וגם להישאר נאמן למקור המקורי. כמה אותנטי זה מצליח להיות, אני לא יודע, אבל אין לי ספק שהדיאלוג כאן מספיק ל-RPG ממוצע. הגיבורים שלנו לא שותקים לשנייה, מעירים על כל מה שקורה וכל הזמן מסלקים נקודות חדות. כולם מנסים לצחוק על השני, והאווירה הלא בריאה הזו בקולקטיב מצילי החלל גורמת לך לתהות למה הם ביחד בכלל. שומרי הגלקסיה של מארוול עונים על השאלה הזו בדיוק, ומוכיחים תוך כדי כך שכן, ידידות היא באמת קסם.
אני מודה, קצת חששתי מרמת ההומור, במיוחד אחרי הטריילרים הלא משכנעים. אבל לשווא פחדתי: אולי לא תצחק, אבל גם לא תצטרך להשתעמם. אני מופתע לטובה מכמה שהכותבים הצליחו להעביר את האופי והמאפיינים של כל דמות, וכמה שורות ממש שנונות ומצחיקות יש. משחק וידאו מצליח להיות שנון, ציני ולבבי - הישג מרשים! אחרי התסריט הנוגה של "הנוקמים" - פשוט גילוי.
מדהים עוד יותר הוא כמה רגעים של רוגע ודרמה יש. כן - דרמות. כשהשומרים לא מנסים להרוג אחד את השני, הם מוצאים את עצמם במרכזם של כמה תפניות די רציניות בעלילה. לפעמים הפעולה נפסקת, והם מציעים להקשיב לחבריהם ולהקשיב למה שעולה על ליבם. The Guardians, כמו כל גיבור קומיקס אחר, סבלו לא מעט בעברם הלא-הירואי, והפצעים האלה ניכרים. פיטר קוויל (או סתם סטאר נייט) עדיין לא התגבר על אמו שנורה על ידי חייזרים, גאמורה מגידול עם אב עריץ, ורוקט מהניסויים שנעשו בו. כולם איבדו משהו, ובשלב מסוים נגמרות הבדיחות ומתחילות שיחות רציניות. אז אתה מבין שהחידוש ניגש באהבה ובתשומת לב. גם כששום דבר לא קורה, שומרי הגלקסיה של מארוול הוא משחק טוב לעזאזל.
קרא גם: ספיידרמן של מארוול: סקירת מיילס מוראלס - שובו של ספיידרמן (אחר)
אחד בשביל כולם
דיאלוגים ב-Marvel's Guardians of the Galaxy אף פעם לא נגמרים: כל פעולה של שחקן ה-NPC נענית בשורה של הערות, לרוב מצחיקות מאוד. זה חל אפילו על קרבות רבים, כאשר זה פשוט בלתי אפשרי להספיק לתפוס את שפת הגיבורים, במקביל להלחם בתריסר אויבים. אבל אם נשים בצד את המהות הפטפטנית של "Guardians", מה שעומד לפנינו הוא פעולה מעניינת בגוף שלישי, שבה השחקן יכול לשלוט ב-Star Knight ולתת פקודות לחברים אחרים בחבורת הנבלים שלו.
המבנה של המשחק מזכיר לי משהו סדר הג'די נפל. גם כאן מתאסף צוות ססגוני על ספינה אחת, שנוסעת בגלקסיה וחוקרת כוכבי לכת שונים, אבל אין כאן אלמנטים מטרוידבניה, והיא עצמה ליניארית ככל האפשר. למרות זאת, גם כאן יש אלמנטים של RPG - פיקטיביים ברובם, אבל עדיין. למה פיקטיבי? העובדה היא שבנקודות שונות בקטע, פיטר צריך לקבל החלטות המשפיעות על תוצאת הסיפור ועל מערכת היחסים שלו עם חבריו. בהקשר זה מוזכרות מיד Guardians of the Galaxy: The Telltale Series ויצירות אחרות של האולפן, שם הדמויות זוכרות את החלטות השחקן.
במקרה זה, התוצאה של הסיפור תהיה זהה ללא קשר למה שהשחקן עושה, אבל כמה החלטות "מפתח" יכולות לשנות בדיוק את האופן שבו התוצאה תתרחש. למען האמת, בלי השוואות, קשה להבין איך בדיוק ההחלטות שלכם משפיעות על המשחק, ולרוב נראה שהכל מעט רמאות. כמה פעמים עמדתי על דמות אחת שלמרות זאת לקחה את זה והחליטה לכעוס על פיטר בהזדמנות הראשונה, מה שנראה לגמרי לא הגיוני בהתחשב בהחלטותיי. נראה כי ההחלטה להוסיף דיאלוגים ברוח RPG הופיעה כבר בתהליך יצירה, ולא ניתן היה ליישם את המערכת כראוי. חבל. אבל אני עדיין שמח שיש קצת אינטראקטיביות. ולו רק בגלל שהקטע החוזר לא יהיה זהה לחלוטין.
כשפיטר לא מדבר, הוא נלחם. המשחק עצמו מחולק לקטעים ובמובן זה דומה לסדרה. מגוון המיקומים מאוד נעים: שומרי הגלקסיה של מארוול הוא משחק צבעוני מאוד עם הרבה כוכבי לכת וספינות מעניינים. הפלטה במשחק בהירה ורוויה ככל האפשר, מה שמתאים לסגנון הקומיקס והסרטים. אבל אל תצפו לחופש פעולה כלשהו - המשחק הוא "מסדרון", כלומר, הגיבור לא יבחר לאן ללכת ומה לעשות. אתה יכול רק לחפש סודות, שיש רבים מהם. כל מיקום מסתיר משאבים לשדרוגים ותלבושות לדמויות. זו מוטיבציה נהדרת לחקור את העולם מבלי לשבור את הכיס.
מערכת הלחימה של שומרי הגלקסיה של מארוול היא די פשוטה: לפיטר יש נשק אחד, פלסטרים כפולים ואגרופים אם דברים ממש משעממים. אבל במקביל, כמנהיג ה"שומרים", הוא יכול להוציא פקודות. לכל גיבור יכולות להיות מספר התקפות מיוחדות, וצריך לשלב אותן ברגע הנכון. לפיטר יש גם ארסנל של טכניקות מרהיבות. משחק הפעולה הפשוט לכאורה הזה למעשה התברר כסוחף באופן מפתיע, אם כי השעות הראשונות של המשחק יכולות להיות מאכזבות בגלל המונוטוניות: לאף אחד אין כישורים מיוחדים, והאויבים בעיקר משעממים. אבל ככל שמתרחקים יותר, המשחק הופך להיות דינמי יותר. אני מזהיר אותך מיד שהקושי הממוצע עשוי להיראות קל מאוד לשחקנים מנוסים.
חידוש מעניין נוסף הוא היכולת לדחוף דיבור מוטיבציה במהלך קרב. המכונאי הזה מאפשר לך להשהות בכל רגע, לאסוף את הצוות שלך, ובתגובה לדברים שהם אומרים, לבחור אחד משני שורות. אם תצליחו לקלוט את הרמז הנכון, כל הצוות יתחזק לזמן מה. אם אתה עושה טעות, אז רק פיטר. היוצרים קיבלו השראה בבירור ברגעים כאלה מסרטי ספורט אמריקאים של שנות השמונים. שוב, אני מעריך את הרצון להוסיף משהו חדש, אבל לא אהבתי במיוחד את הרעיון. כמעט בלתי אפשרי לנחש מה החברים רוצים לשמוע, וההפסקה באמצע הקרב לא נראית מתאימה במיוחד.
קרא גם: סקירת Far Cry 6 - דיסוננס טונאלי
אחד המשחקים היפים של השנה, אבל צריך להקריב משהו
מודה שהטריילרים לא הכינו אותי לכמה טוב המשחק נראה. משום מה, רבים התייחסו למוצר החדש כאל מוצר בתקציב בינוני (אני לא יודע למה), אבל לחינם - המהדורה הזו יכולה בקלות להיקרא הכי יפה השנה, יחד עם Ratchet & Clank: Rift Apart ו-Forza Horizon 5. תמונת 4K מדהימה, צבעים עסיסיים, מיקומים מפורטים... הכל מעולה, אבל זה לא הלך בלי "אבל" שמן. כמו Deus Ex: Mankind Divided (שאני מאוד אוהב), שומרי הגלקסיה של מארוול סובלים מבעיות אופטימיזציה רציניות בזכות מנוע Dawn הקנייני.
בדקתי את המוצר החדש ב-Xbox Series X, הקונסולה החזקה ביותר בשוק, אבל אפילו זה אפשר לי ליהנות מתמונת 4K רק במצב של 30 פריימים לשנייה. חובבי תנועה חלקה עם 60 פריימים לשנייה ייאלצו להסתפק ב-FHD. פשרה לא מקובלת לברזל טרי עדיין - אפשר היה לצפות לירידה ברזולוציה בחצי, אבל לא כל כך! ובשלב מסוים הבנתי שאני לא יכול להקריב ויזואלי כזה למען קצב הפריימים. אני מייעץ לך אותו דבר. אפשר לקרוא ל"Guardians" באמת אחת מהגרסאות המרשימות באמת של הדור החדש של משחקי הווידאו, והכל טוב כאן - ממיקומים בקנה מידה גדול ועד אנימציות פנים המבוצעות ברמה הגבוהה ביותר. עבור Eidos-Montreal, מדובר בהתקדמות עצומה בהשוואה לעבודות קודמות. הודות לכושר ההבעה של הדמויות, ניתן היה לספר סיפור בלתי נשכח באמת.
אי אפשר, כמובן, שלא להזכיר את השחקנים. לא קל להחליף מפלצות קולנועיות כמו כריס פראט, זואי סלדנה, וין דיזל ובראדלי קופר. אבל אין לזלזל גם בשחקנים המדובבים - למרות שרובם, כמו ג'ון מקלארן (פיטר קוויל), קימברלי-סו מארי (גאמורה), ג'ייסון קאבלייר (דראקס) ועמנואל לוסייר-מרטינז (מנטיס), בכלל עשו את שלהם הוֹפָעָה רִאשׁוֹנָה והם עשו עבודה יוצאת מן הכלל. וגם אם המשחק מדובב במלואו בשפות רבות, אני עדיין ממליץ לך ליהנות מהעבודה המקורית של השחקנים. כולל כדי לא לפספס מספר רב של בדיחות שהולכות תמיד לאיבוד בתרגום.
הפסקול, אגב, לא רחוק מאחור: למרות העובדה שיש מספיק יצירות תזמורתיות בשוויון לשובר קופות הוליוודי, הפוקוס העיקרי הוא עדיין על מוזיקה מורשית מהאייטיז, ממש כמו בסרטים. אפשר לשמוע הרבה להיטי קאלט מהעבר, שלדעתי היו חלק נכבד מהתקציב.
מה שנחמד, באגים כשלעצמם לא הבחינו, שגם אותם לא ניתן היה לומר על "הנוקמים" החולה. כמה פעמים נתקלתי בבעיות קטנות שנפתרו על ידי טעינה מחדש של נקודת השמירה, אבל שום דבר לא משמעותי.
פסק דין
בהיר, רועש, נוסטלגי ומצחיק מאוד, שומרי הגלקסיה של מארוול הפך לעיבוד כמעט מושלם של ספר הקומיקס, ובאופן בלתי צפוי, לאחת המהדורות האייקוניות ביותר של 2021 הודות לסיפור המשוכלל שלו, עיצוב המיקום היפה והגרפיקה יוצאת הדופן שלו. רק לעתים נדירות משחק מורשה יוצא כל כך טוב.
איפה לקנות
- Steam
- משחקי האפי