אני לא יודע למה התעניינתי כל כך תהום ניאון. הנציג האופייני לכאורה לז'אנר הנוכל הפופולרי בדור הזה כמעט ואינו שונה ממקבילותיו הרבות. פרמדאת'? ה. רמות שנוצרו באופן אקראי? ה. בכל מקום שאתה מסתכל, יש קווי דמיון עם Enter the Gungeon, Dead Cells, The Binding of Isaac ואחרים, אבל אתה לא צריך למחוק מיד את היצירה הזו של Veewo Games. תנו לזה צ'אנס, ואולי יתברר שהוא ירתק אתכם יותר מיצירות המופת האמורות.
הכל מתחיל בהאדס, שמסתבר שאוסף את חוליית החיילים האמיצים שלו. הם צריכים לצלול לעומקה של "תהום הניאון", שבה חיים האלים החדשים של העולם המודרני, המגלמים הכל, מרשתות חברתיות ועד למשחקים ניידים ו"מירוץ". לא אתעמק בעלילה, כי אין כאן מה להתעמק – המשחק נטול דיאלוגים ושאר אלמנטים מסיחים כמעט לחלוטין. בחר דמות, נופל לתהום ותירה בכל מה שזז - זה כל העניין.
וכן, אולי נראה שאין שום דבר מקורי בחידוש הזה. רמות נוצרות באופן אוטומטי, וכל חדר חדש נסגר עד שהשחקן יורה בכל הצמרמורות. הכניסה לבוס חבויה איפשהו. תעבור את זה, ותעבור לרמה אחרת - עם הבוס שלך. ובכן, היכנסו ל-Gungeon! אתה יכול למצוא אנלוגים רבים, אבל אם פרי מוחו של דודג' רול ידוע במורכבות שוברת השיניים שלו, אז ניאון אביס נראה קצת יותר פשוט על הרקע שלו. היא פשוטה יותר מהנציגה האהובה עליי מז'אנר התאים המתים או רעננה זעם שוחרר. שדרוגים קבועים, שניתן לרכוש לאחר כל מוות, עברו ממנה ממנה.
במהלך המעבר של Neon Abyss, השחקן נתקל כל הזמן בשידות, גם פתוחות וגם כאלו שדורשות מפתח, חדרים סודיים וכל מיני פריטים עם אפקטים ייחודיים. אפשר לתאר לאורך זמן את כל מה שלא מבליט את הכותרת בכלל, אבל אני רוצה להתמקד בגולת הכותרת שלו. יש הרבה רוגלייקים, אבל כמה רוגלייקים שואבים השראה חלקית מסדרת הפוקימון? בֶּאֱמֶת. יש הרבה חפצים שונים ב"תהום", אבל המעניינים שבהם הם ביצים. מהם יכולים לבקוע העוזרים העתידיים שלך, כל אחד עם היכולות הייחודיות שלו.
קרא גם: סקירה של Paper Mario: The Origami King - RPG ללא רכיבי RPG
כאן הכל נקבע לפי המזל: אולי אף אחד לא יבקע בכלל, או אולי יבקע יצור שימושי ביותר. מישהו מגן על האווטאר שלך מכדורים, מישהו אוסף לבבות וכסף במקומות שקשה להגיע אליהם, וכן הלאה. אם יתמזל מזלכם, אז בהליכה אחת תוכלו לקבל תינוק ענק, שיהפוך לצבא שלם. יתרה מכך, ככל שאתה משחק יותר זמן, כך ה"עוזרים" שלך מתפתחים יותר. עכשיו אתה מבין למה הזכרתי פוקימון?
זה מכונאי מעניין שמתאים בצורה מושלמת למשחק מהז'אנר הזה. האם זה מחולל מהפכה במשהו? בכלל לא. אבל זה בונוס נחמד למשחק ממילא מצוין.
אולי ביצים הן גולת הכותרת של Neon Abyss, הן לא היבט מרכזי בו. גם Enter the Gungeon וגם Dead Cells דורשים מידה מסוימת של מיומנות מהשחקנים שלהם, ועל הרקע שלהם, Neon Abyss נראה נדיב יותר מהסיבה הפשוטה ש"סיכוי" חשוב כאן יותר ממיומנות. כן, שחקנים שמאחוריהם עשרות נציגים של תת-ז'אנר הכדורים יגיעו הרבה יותר ממתחילים, אבל אפילו אדם חסר ניסיון לחלוטין יקבל את ההזדמנות שלו להרגיש בלתי מנוצח הודות לחוסר הניבוי המוחלט של כל "זרע" חדש. זה משחק קל? בכלל לא. לעתים קרובות תמות ותתחיל הכל מחדש, אבל מערכת התקדמות מוכשרת והסיכוי שאייטם חזק באמת ייפול מאפשרים לך לא להתייאש גם אחרי הפיאסקו העשירי ברציפות.
קרא גם: סקירת Celeste - שלמות בכל פיקסל
אם תאים מתים תמיד מגבילים את הכוח הפוטנציאלי של השחקן, ל-Neon Abyss אין גבולות. בהחלט יתכן שברמה הראשונה תאסוף כמה פריטים שיהפכו אותך לכוח בלתי ניתן לעצירה. וככל שתשחקו יותר זמן, הדמות שלכם תתחזק. במקרים כאלה, ייתכן שלא יהיה צורך במיומנות כלשהי - המזל יכריע הכל. אני מכיר אנשים ששונאים מכונאים כאלה, אבל אני לא אחד מהם. זה כמו קזינו כאן: כשיש לך מזל, יש לך מזל בגדול. למשל, פעם אחת הרווחתי את היכולת לירות כדורי נפץ, מה שלעתים קרובות גרם נזק לאופי שלי. מעצבן - עד שלקחתי הטבה שמסירה לחלוטין נזקים מפיצוצים. עם השילוב הזה נפטרתי מכל הבוסים תוך שניות. שום מיומנות לא נדרשה ממני - רק הצלחה. אבל מזל כזה הוא נדיר מאוד.
במילים אחרות, הקרב ב-Neon Abyss הוא כאוטי, בלתי צפוי ובהיר, אך הצלחתו של השחקן תלויה לרוב במזל. רוב כותרים כאלה אוהבים להעניש את השחקן על הטעות הקלה ביותר, אבל "תהום ניאון" נראה מיטיב יותר. עם זאת, אי אפשר לקרוא לו אידיאלי: מבחינה ויזואלית זהו משחק אקשן פיקסלים מסורתי בסגנון סייברפאנק "ניאון". הכל מאוד בהיר וחמוד, אבל זה לא יעבוד לקרוא לסגנון הזה משהו מקורי או בלתי נשכח. מבוכים "אקראיים" נשארים כך עד שמתחילים לזהות דפוסים מוכרים. אם ב-Dead Cells לכל עולם חדש יש אווירה משלו ואויבים ייחודיים, אז ב-Neon Abyss הכל כמעט זהה, פרט לשינוי עדין בפלטת הצבעים. אני לא יכול לשבח במיוחד את הליווי המוזיקלי: בעוד פסקול הטכנו נעים ובלתי נשכח, הוא משעמם מהר מאוד בגלל חוסר הגיוון.
קרא גם: Ghost of Tsushima Review - האכזריות והשירה של סמוראי יפן
יש תחושה שלמפתחים פשוט לא היה מספיק זמן ליצור עולם שיהיה באמת בלתי נשכח. בהקשר הזה חסרות הפתעות ל-Neon Abyss, ואחרי השעה השלישית של המשחק היא מפסיקה לחלוטין להפתיע. אבל כשהמשחק כל כך טוב, אפשר לסלוח על זה. אני פחות מתלהבת לסלוח לה על כך שלא הצליחה לחסוך – בכלל. אם התחלתם טיול לבוס, אז תצטרכו לשבת עד האחרון - וזה לרוב 30-40 דקות, אם אתם לא ממהרים. זה לא נעים, כי אני ממש לא רוצה לאבד את התהליך. אבל ב-Dead Ce... ובכן, הבנתם את הרעיון.
לבסוף, אציין ששיחקתי ב-PS4. גרסת הקונסולה יציבה בדרך כלל, אך ישנן מיקרו-הקפאות מעת לעת. אני חושב שתיקונים עתידיים יתקנו הכל.
פסק דין
מואר, מרגש ומאוד יצירתי, תהום ניאון בהחלט ייכנס לרשימות של מיטב הפלטפורמות הרווגאליות של התקופה האחרונה.