כלי טיס בלתי מאוישים נפוצים בכל רחבי העולם. בעוד שהשימוש ברחפנים מתמודד עם בעיות רבות. אחד מהם: המל"טים שנמצאים בשימוש היום בקושי יכולים לנוע באזור עירוני עם הרבה מכשולים.
צוות מהנדסים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) פיתח את מערכת NanoMap, המאפשרת לרחפנים לנוע בסביבות עירוניות במהירות של כמעט 32 קילומטרים לשעה.
מערכת NanoMap מחשיבה כי מיקומו של המל"ט נותר לא ודאי לאורך זמן, וכאשר מדגמים את התנועה, לוקחת בחשבון אי ודאות כזו כאילו המל"ט סוטה הצידה. NanoMap מודד את עומק החלל הפנוי בעת תנועה וממזג את התמונות, המדמה מודל תלת מימד של הסביבה. זה מאפשר לרחפן להעריך בצורה מדויקת יותר את מיקומו בחלל ולחזות שינויים במיקומם של עצמים שנתקלים בהם.
ראה גם: מדענים מ-MIT יצרו את "מכונת הזוועות"
במשך שנים רבות, מדענים עובדים על אלגוריתמים לתנועת רחפנים. שיטת הלוקליזציה והמיפוי הסימולטניים (SLAM מהאנגלית Simultaneous Localization and Mapping) הפכה למפורסמת ביותר, אשר מחשבת את מיקום הרחפן והעצמים סביבו בצורה מדויקת ככל האפשר. הבעיה היא שנתונים כאלה יכולים להיות לא אמינים או קשים לעיבוד מהיר במהירויות גבוהות. מערכת המהנדסים מ-MIT מפשטת מאוד את הדמיית התנועה: "למה אתה צריך מידע מדויק על מאות עצמים, במיוחד על אלה שאינם בהישג יד, אם אתה יכול להגביל את עצמך למינימום הדרוש?".
ראה גם: Splash Drone 3 Auto: quadcopter עמיד למים עם מצלמת 4K
בדיקות של מפתחים מ-MIT במהלך טיסת ניסוי מראות בבירור שהרחפן אינו זקוק למפות שטח מדויקות ומסורבלות. לכן, אם המל"ט זז ללא NanoMap מחובר, הוא כמעט לא סטה ועבר בביטחון על פני השטח, אבל כמעט כל טיסה חמישית (28%) הסתיימה באסון. עבור מזל"ט שנע על פי עקרון אי הוודאות, מספר התאונות ירד ל-2% מסך טיסות המבחן. לדברי המפתחים, NanoMap יכולה לשמש לא רק עבור מל"טים ורובוטים המיועדים לשירותי הצלה, אלא גם במערכות מכוניות בנהיגה עצמית.
מָקוֹר: theverge.com